יום 4 הוא הציר של כל מסלול טנריף — הבוקר עדיין שייך לרכבים, ואחר הצהריים שייך לגמרי למים.
הבוקר: וילהפלור קודם
לפני שמישהו מתקרב לסירה, יש שלב נהיגה: מסע מהיר לאורך כבישי הריביירה הדרומית ואז טיפוס לוילהפלור, הכפר הגבוה ביותר בטנריף, יושב בגובה של כמעט 1,400 מטר במורדות שמתחת לטיידה. זה קטע נהיגה קצר יותר וחד יותר משני הימים הקודמים — פחות על כביש דרמטי בודד ויותר על הניגוד של טיפוס מחום החוף לאוויר יער אורנים תוך פחות מחצי שעה, טעימה אחרונה של גובה לפני שהרכבים חונים לשאר היום.
אחר הצהריים: מה בפועל יש על הסירה
הקבוצה מגיעה למרינת Puerto Colón בקוסטה אדחה בשעות הצהריים המוקדמות-בינוניות, ומשם זו מסירה פשוטה מנהיגה ללייפסטייל ימי. מה שבפועל יש על הסירה: DJ בלייב שמריץ את אחר הצהריים, בר חופשי ולא בתשלום, ועצירה במים פתוחים למי שרוצה לשחות ולא רק להסתכל מהסיפון. קטע החוף הזה מדרום טנריף מוכר באמת כמסלול ללווייתני פיילוט ולדולפינים — לא מובטח לראות בכל אחר צהריים נתון, אבל אמיתי וחוזר, וחלק מהסיבה שטיולי סירה מהמרינה הספציפית הזו בנו מוניטין מעבר לנוסחת שיט-שקיעה הרגילה.
למה זה ממוקם כאן במסלול
הצבת היאכטה ביום 4 ולא ביום 1 או ביום 7 היא בכוונה: בשלב הזה בטיול של שמונה ימים, הקבוצה בילתה כבר שלושה ימי נהיגה מלאים ביחד — הסיבובים של מסקה, המישורים הוולקניים של טיידה, ועוד השיחה שקרתה בארוחת הערב כל לילה — ואחר הצהריים ביאכטה עובד כרגע גיבוש קבוצתי בדיוק כמו שהוא עובד כפעילות בפני עצמה. זה גם, מעשית, שינוי קצב מבורך באמצע שבוע עמוס-נהיגה: אין מסלול לעקוב אחריו, אין כביש להתרכז בו, רק מים פתוחים וכמה שעות שבהן ההחלטה היחידה היא האם להיכנס למים.
מה בפועל כדאי להביא
בגד ים מתחת לבגדים רגילים במקום ארוז בנפרד חוסך מצב החלפה מביך באמת על סירה נעה. הגנה מהשמש חשובה כאן יותר משהיא ביום נהיגה עם גג או שמשה בינך לבין השמש — מים פתוחים מחזירים UV בדרך שאספלט לא עושה, ואחר צהריים על הסיפון מצטבר מהר יותר משאנשים מצפים. כדאי שיהיו בגדים יבשים להחלפה לנסיעה חזרה לריזורט ברכב ולא באחסון של היאכטה, כדי שאף אחד לא יישב בבגד ים עדיין רטוב לנסיעה הביתה.
יום 4 של מסע טנריף הגדול של Pure Adrenalin הוא בדיוק השילוב הזה — שלב נהיגה בבוקר להרים, ואחר צהריים על המים. ראו את מסלול 8 הימים המלא.