גוליאנה כאן. רוב הספוטלייטים בסדרה הזו בונים טיעון על בסיס מספר — הספק, משקל, זמן הקפה. זה שונה, כי העדיפות ההנדסית האמיתית של ה-Cullinan היא משהו שסטופר לא יכול למדוד.
571 כוחות סוס שכמעט לא רלוונטיים
המספר אמיתי: 571 כ”ס מ-V12 6.75 ליטר טורבו כפול, מספיק כדי להזיז SUV גדול באמת ל-100 קמ”ש ב-5.2 שניות. אבל רולס-רויס הגבילה את המהירות המקסימלית ל-250 קמ”ש למרות שברור שיש לה יותר לתת, וההחלטה הזו מספרת לכם הכל על מה שהרכב הזה בפועל מהונדס לעשות. זה לא SUV ביצועים עם גימור יוקרתי. זו סביבה יוקרתית שבמקרה יש לה רזרבות עצומות של הספק זמינות לעקיפה חסרת מאמץ, לא לקצב גולמי.
מה “Magic Carpet Ride” בפועל אומר
השם של רולס-רויס עצמה למערכת המתלים של ה-Cullinan הוא לא רק קישוט שיווקי — זו מטרה הנדסית אמיתית. מערכת מבוססת-מצלמה קוראת את הכביש שלפנים ומתאימה את הריסון לפני שהגלגל אפילו מגיע לאי-שלמות, שואפת לחוויית תא נוסעים שבה המרקם של העולם החיצוני פשוט לא מועבר למושבים. בשילוב עם בידוד קול רציני באמת, התוצאה קרובה יותר לסוויטת בוטיק-מלון בתנועה מאשר לחוויית נהיגה קונבנציונלית — שזו בדיוק הבריף שצוות ההנדסה עבד ממנו.
למה שלווה, לא מהירות, היא התחרות האמיתית
רוב ה-SUV היוקרתיים בקטגוריה הזו מתחרים בשקט על סט מספרים משותף — הספק, 0-100, אחיזת סיבובים. ה-Cullinan פורשת מהתחרות הזו כמעט לגמרי. היא לא מנסה להיות ה-SUV הגדול הכי מהיר הזמין; היא מנסה להיות זו שבה נוסע במושב האחורי לא יכול באמת לדעת באיזו מהירות הרכב נוסע, כמה גס הכביש מתחת בפועל, או כמה מאמץ הנהג משקיע מלפנים. זו בעיה הנדסית הרבה יותר קשה לפתור מהספק גולמי, וזו זו שרולס-רויס בפועל בחרה לפתור כאן.
איפה היא יושבת ליד השכנות שלה
ה-Cullinan מכוסה כחלק מהשוואה רחבה יותר מול ה-Mercedes GLS 600, ה-Maybach GLS, וה-Bentley Bentayga — שווה לקרוא לאיך היא נערמת ישירות מול היריבות הקרובות ביותר שלה. בתנאים שלה, היא נשארת ה-SUV בצי הזה הבנוי הכי מפורשות סביב הרעיון שמדד הביצועים הכי טוב לרכב יוקרה הוא כמה מעט האדם בפנים שם לב לכביש בכלל.
ה-Rolls-Royce Cullinan ניתנת להזמנה ממונקו, הריביירה הצרפתית, מינכן, ופריז. צרו קשר אם תרצו לנהוג בה בעצמכם.