רון רצה את ה-SF90 עוד לפני שג’וליאנה בכלל פתחה את הדלת של המקלארן. “תנו לי את זה עם המספר הכי גדול בגיליון המפרט,” הוא אמר, מה שלא בדיוק הדרך שבה רון בדרך כלל בוחר רכב, והוא ידע את זה. ג’וליאנה לא התווכחה — היא כבר החליטה שהארטורה היא הסיפור המעניין כאן, מסיבות שלא היה להן שום קשר לאיזה מספר הכי גדול.
ארבעים ושמונה סיבובים חדים, ממוספרים
הטיפוס המזרחי של מעבר סטלוויו, מהכפר Prato allo Stelvio, מפורסם בפרט ספציפי אחד: כל סיבוב חד ממוספר, בסדר יורד, סופר לאחור מ-48 בזמן שמטפסים לפסגה בגובה 2,758 מטר. זה טריק פסיכולוגי מוזר — רוב מעברי ההרים לא נותנים שום תחושה כמה טיפוס נשאר, אבל כאן יודעים בדיוק כמה סיבובים חדים נותרו בכל רגע נתון, מה שאיכשהו הופך גם את העייפות וגם את הציפייה לגרועות יותר. הכביש נבנה במקור בתחילת המאה ה-20, והוא מטפס בחוסר פשרות שהנדסה אלפינית מודרנית כמעט אף פעם לא טורחת בו יותר — אף אחד לא משטח שיפוע כאן, פשוט בונים עוד סיבוב חד.
שלושה נהגים, שלושה היפרקארים היברידיים, כביש אחד שמסרב לתת לאף אחד מהם למתוח את הרגליים בקו ישר. רון לוקח את ה-Ferrari SF90 Spider בשביל המספר בגיליון המפרט שלו. ג’וליאנה תובעת את ה-McLaren Artura, החלשה מבין השלוש בפער גדול, כי היא כבר עשתה את החשבון על מה משקל קל יותר עושה ב-48 סיבובים חדים רצופים. ה-Lamborghini Revuelto הולכת למי שמריץ את המבחן — הרכב החזק ביותר מבין השלושה, ועל הנייר, החתרן הכי פחות סביר.
הנתונים, למי שרוצה אותם לפני הסיפור
| Ferrari SF90 Spider | Lamborghini Revuelto | McLaren Artura | |
|---|---|---|---|
| מקומות ישיבה | 2 | 2 | 2 |
| מנוע | V8 4.0 ליטר טורבו כפול PHEV | V12 6.5 ליטר נטמע-טבעי PHEV | V6 3.0 ליטר טורבו כפול PHEV |
| הספק | 1,000 כ”ס משולב | 1,015 כ”ס משולב | 700 כ”ס משולב |
| משקל יבש | ~1,670 ק”ג | ~1,772 ק”ג | ~1,498 ק”ג |
| 0-100 קמ”ש | 2.5 שניות | 2.5 שניות | 3.0 שניות |
| מהירות מקסימלית | 340 קמ”ש | 350 קמ”ש | 330 קמ”ש |
| השכרה (ליום) | ~€2,200 | ~€2,000 | ~€2,100 |
| הנעה | AWD | AWD | RWD |
נתוני המשקל הם הצהרות יצרן על משקל יבש, לא מאומתים באופן עצמאי בסבב הזה — יש להתייחס אליהם כאינדיקטיביים ולא כמדויקים.
התגובה של רון לטבלה: “1,015 כוח סוס ו-V12 שעדיין נטמע-טבעי מתחת לכל הסיוע החשמלי. הדיון נסגר.” התגובה של ג’וליאנה הייתה להצביע על מספר בודד שאף אחד אחר עוד לא הזכיר — הפער של 274 קילוגרם בין הארטורה לרבולטו.
מקטע ראשון: הטיפוס מסיבוב 48
רון עלה ראשון ב-SF90, ובתריסר הסיבובים החדים הממוספרים הראשונים, הטיעון שלו נראה בלתי ניתן לניצחון. הנעת כל ארבעת הגלגלים מעבירה את כל אותם 1,000 כוחות סוס לכביש בצורה נקייה ביציאה מסיבוב חד ואיטי בדרך שרכב הנעה אחורית פשוט לא יכול להתחרות בה, וה-SF90 מזנק בין הסיבובים בסוג של קלות מזלזלת — זה רכב שגורם ל-48 סיבובים חדים להרגיש כמו הרבה פחות. “ממש לא מצליח לדמיין שאני רוצה יותר כוח מזה בכביש ציבורי,” אמר רון באלחוט אי שם ליד סיבוב 30, ובאותה נקודה בטיפוס, אף אחד לא היה נוטה להתווכח.
ג’וליאנה עלתה אחר כך בארטורה, וסיפור היום השתנה כמעט מיד. חלשה בכמעט 300 כוח סוס משולב מול ה-SF90, על הנייר הארטורה הייתה אמורה להיות הרכב האיטי בקבוצה. היא לא הייתה. דרך הסיבובים החדים והאיטיים ביותר — בדיוק הסוג שסטלוויו יש לו 48 מהם — יתרון המשקל עשה בדיוק את מה שג’וליאנה חזתה: פחות מסה לסובב לתוך כל סיבוב, שלדה שמשנה כיוון בלי כל האינרציה ששני הרכבים הכבדים יותר נלחמים בה, ותצורת הנעה אחורית שבכביש טכני כזה התבררה כיתרון ולא כחיסרון שהיא נראית עליו בגיליון מפרט מול שתי יריבות AWD.
מקטע שני: הירידה, והוויכוח שהכריע
הרבולטו הלכה אחרונה, בירידה, וחילקה את ההבדל בדרך הכי מילולית שאפשר: יותר כוח מהארטורה, פחות זריזות-הקשורה-למשקל משני הקיצונים, פס קול V12 שהפך כל אחד מהסיבובים החדים הנמוכים יותר לאירוע אמיתי בלי קשר למי שניצח בוויכוח האמיתי. “זה הרכב שהייתי רוצה להצטלם מגיע בו,” דיווח באלחוט מי שהריץ את המבחן, וזו מחמאה שונה מ”זה הרכב שניצח,” וכולם בירידה הבינו את ההבדל.
עד התחתית, אפילו רון התרצה. “זה לא שה-SF90 איטי איפשהו,” הוא אמר. “זה שהארטורה אף פעם לא הרגישה כאילו היא עובדת כדי להדביק את הקצב.” ג’וליאנה לא התרברבה על זה — היא רק העלתה שוב את נתוני המשקל בטלפון שלה, מה שבשלב הזה הרגיש פחות כמו הצגת יתרון ויותר כמו שהיא צדקה כל הזמן ופשוט מאשרת את זה.
קצת רקע על כל רכב
ה-Ferrari SF90 Spider נשארת הפרארי ההיברידית החזקה ביותר בצי הנוכחי, ומערכת הנעת כל ארבעת הגלגלים שלה — יוצאת דופן לפרארי מנוע-אמצעי — קיימת במיוחד כדי להעביר מספר כוח סוס בן ארבע ספרות לכביש בלי לגרום לגלגלים האחוריים להסתחרר לתהום ביציאה מכל סיבוב. זה הרכב שנבנה כדי לענות “מה המספר הכי גדול”, ועל השאלה הזו, קשה מאוד להתווכח איתו.
ה-Lamborghini Revuelto היא הדגל ההיברידי מונע ה-V12 שהחליפה את האוונטדור, וכדאי לשים לב למה למבורגיני בחרה לא להתפשר עליו: גם עם מערכת היברידית-נטענת מלאה מוברגת עליו, ה-V12 עצמו נשאר נטמע-טבעי, מה שהופך ליותר ויותר נדיר בסגמנט הזה והוא חלק משמעותי מהסיבה שהוא נשמע ככה בסל”ד גבוה.
ה-McLaren Artura הייתה, מהתדריך המקורי לפיתוח שלה, ההיברידית הראשונה בייצור סדרתי של מקלארן — והעדיפות ההנדסית מהיום הראשון הייתה למזער את קנס המשקל מהסוללה והמנוע במקום למקסם תפוקה משולבת. היום הזה בכביש הוכיח שלפילוסופיה הזו יש השלכות אמיתיות וניתנות למדידה בדיוק בסוג מעבר ההרים הטכני שהיא נועדה לענות עליו.
שיקולים מעשיים
כל השלוש הן רכבי שני מושבים, נמוכים, עם מרווח קרקע מינימלי — כדאי לדעת לפני נסיעת סטלוויו, כי משטח המעבר, אמנם מתוחזק היטב, לא תמיד חלק כמו שולחן ביליארד אחרי חורף אלפיני קשה. לאף אחת מהשלוש אין מקום מטען משמעותי; זה רכב יום-נהיגה בלבד, לא בן לוויה לטיול. כל השלוש זמינות ממינכן, ניס, מונקו ופריז, מה שהופך נסיעת יום לסטלוויו לתוספת ריאלית להזמנה ממוקדת-מינכן, בהתחשב שהנסיעה היא בערך שלוש עד ארבע שעות בכל כיוון.
הבחירה שלנו: מקלארן ארטורה. במעבר שבנוי כולו מ-48 סיבובים חדים איטיים רצופים, יתרון המשקל מכריע בדרך שאף כמות של כוח סוס נוסף משתי האחרות לא באמת יכולה לענות עליה — ג’וליאנה צודקת. בחרו ב-Ferrari SF90 Spider אם הספק גולמי וביטחון AWD בכל מזג אוויר חשובים לכם ביותר, או ב-Lamborghini Revuelto אם אתם רוצים את האירוע של ה-V12 ולא אכפת לכם לוותר על קצת זריזות בשבילו.
כל השלוש הן השכרות עצמאיות — הזמנה נפרדת מכל מסלול של Pure Adrenalin, אם כי מסע פורשה אירופה עובר באותו קטע כללי של האלפים, אם סטייה עצמאית לסטלוויו נשמעת מעניינת. צרו קשר ונסדר לכם אחד.