רון כאן. אם הייתם שואלים אותי איזה יום בודד ממסלול הפורשה אירופה הייתי שומר אם הייתי יכול לשמור רק אחד, זה הוא, ולא בקושי.
המעבר עצמו
טימלסיוך חוצה את הגבול בין אוסטריה לאיטליה בגובה של מעל 2,500 מטר, והוא לא נוהג כמו כביש שנבנה לתיירים — כי לרוב ההיסטוריה שלו, הוא לא היה כזה. זה היה כביש הברחה הרבה לפני שהוא אי פעם נסלל, והכביש המודרני שמר על האופי הזה: סיבובים עיוורים בלי קווי ראייה נדיבים, מזג אוויר שמתהפך מהר אפילו בקיץ, וקטע נהיגה שדורש תשומת לב אמיתית במקום לתת לכם לגלוש דרכו בקו קבוע. המוזיאון הקטן בפסגה, ה-Timmelsjoch Experience, מסמן את המעבר כיעד בפני עצמו, לא רק כנקודת מעבר בדרך למקום אחר.
עצירת הקפה שבפועל היא הסיפור
הנה הדבר שרוב האנשים לא מצפים לו ביום הזה: עצירת הקפה אולי החלק שהם יזכרו הכי הרבה זמן. היא ב-Reschensee — אגם Reschen — ועולה ישר מהמים מגדל פעמונים מכנסייה שמתוארכת למאה ה-14. ב-1950, העמק הוצף כדי לבנות מאגר הידרואלקטרי, והכפר שמתחתיו הוצף יחד איתו. הכנסייה לא ירדה לגמרי מתחת למים; המגדל נשאר עומד, ומאז הוא עולה ממים שקטים, נראה מהחוף בדרך שעוצרת את רוב האנשים באמצע משפט בפעם הראשונה שהם רואים אותו. עשיתי את הנסיעה הזו יותר פעמים ממה שאני יכול לספור ואני עדיין מאט בשבילה כל פעם.
למה הכביש דורש מה שהוא דורש
זה לא מעבר שנוהגים בו על טייס אוטומטי. מזג האוויר באמת מתהפך מהר בגובה הזה — ענן יכול להתגלגל פנימה תוך עשרים דקות ולחתוך את הראות לשבריר ממה שהיה — והסיבובים העיוורים אומרים שנהג צריך לסמוך על המשמעת של הכביש במקום להניח שכל סיבוב נפתח בדיוק כמו הקודם. זה בדיוק מה שהופך אותו ליום הבולט של השבוע. כביש שדורש ממך משהו אמיתי שווה יותר מכביש שנותן לכם לכבות.
איפה היום מסתיים
390 קילומטרים סה”כ, מסתיים ב-Wellness & Spa Resort Quellenhof בדרום טירול — מכוסה במלואו במאמר תרבות הספא של המסלול, ומתוזמן בכוונה לערב שאחרי הנסיעה הספציפית הזו. אחרי יום כזה, ההתאוששות לא אופציונלית. זה החצי השני של הסיבה שהמסלול בנוי כמו שהוא בנוי.
זהו יום 2 של מסלול הפורשה אירופה של Pure Adrenalin. סקרנים איך שלושה רכבי ביצועים שונים עם הנעת כל-הגלגלים התמודדו עם אותו מעבר בדיוק? קראו את מבחן הדרכים המלא. ראו את המסלול המלא.